רווחה כלכלית יכולה להיות מתוארת על ידי דיווח עצמי של נבדקים כלפי מצבם הכלכלי. בזמן שאחדים מראים משמעת כלכלית, אחרים מקבלים החלטות כלכליות שגויות אשר מובילות אותם לחוסר בטחון כלכלי. ישנם גורמים שונים להתנהגות זו והם: מאפיינים פסיכולוגיים, אוריינות פיננסית, מאפיינים דמוגרפיים ושליטה עצמית.
שליטה עצמית מוגדרת כמנבא חזק לביטחון כלכלי. ניתן להגדיר אותה גם כ-"היכולת להקריב רווחים בטווח הקצר לטובת תוצאות ורווחים משמעותיים יותר בטווח הרחוק".
בהתייחס להתנהגות כלכלית, אנשים עם שליטה עצמית גובהה חוסכים יותר והם בעלי סבירות נמוכה לצבירת חובות.
כפועל יוצא, הם חשים בטחון וסיפוק ממצבם הכלכלי.
שאלת המחקר במחקר זה היא האם שליטה עצמית משפיעה ישירות על הבטחון הכלכלי או שיש גורם מתווך – התנהגות כלכלית נכונה.
בבסיסו של כל אדם יש את המאפיינים והיכולות הפסיכולוגיים, הדמוגרפיים, האישיותיים וכד'. בהקשר של התנהגות כלכלית, יכולת קבלת ההחלטות היא גורם משמעותי, כך גם שליטה עצמית.
שליטה עצמית מוגדרת כיכולת להתגבר על גירויים סביבתיים ולהתגבר על דפוסים של התנהגות אימפולסיבית. ניתן לשייך זאת להתנהגות כלכלית באמצעות שימוש בשליטה עצמית על מנת להתגבר על רכישות אימפולסיביות ולהתגבר על הסבירות לצבור חובות. אין הדבר ייחודי רק להחלטות כלכליות, התנהגות אימפולסיבית משפיעה על כל תחומי החיים ואנשים צריכים להיות מודעים, לזהות את ההתנהגות הזו באופן בחיי היומיום שלהם ולמגר אותה כדי להצליח בתחומים השונים של החיים, בין היתר גם בתחום הכלכלי.
בהתייחס לזה, שליטה עצמית יכולה להתפרש גם כ-"שליטה כלכלית" שמתוארת כשליטה של היחיד בהכנסותיו ובהוצאותיו.
החדשות הטובות הן שניתן להתגבר על רכישות אימפולסיביות באמצעות תרגול שיטתי של שליטה עצמית.
על אף שנדמה בחלק מהמחקרים שהשגת שליטה עצמית תוביל באופן ישיר לשיפור בתחושת הבטחון הכלכלי של האדם, מחקרים אחרים מראים כי השליטה העצמית לא קשורה באופן ישיר תחושה זו וכי קיים גורם מתווך – התנהגות כלכלית נכונה.
ישנם עוד מאפיינים שאינם קוגניטיביים שניתן להצביע עליהם כמחוללי בטחון כלכלי כגון: סוג האישיות, העדפות, גישות ותגובות שונות למצבי חיים, יציבות רגשית ועוד. נמצא במחקרים כי אנשים בעלי רמה נמוכה של המאפיינים הללו נוטים לעשות החלטות כלכליות שגויות וכפועל יוצא מערערים את בטחונם הכלכלי. גורם פסיכולוגי נוסף שנמצא כמחולל בטחון כלכלי הוא אופטימיות. נמצא כי אנשים אופטימיים נוטים לחסוך יותר, עובדים יותר ופורשים בגיל מאוחר יותר. מצד שני, אנשים דיכאוניים נוטים להיות פסימיים לגבי העתיד בכללותו ובתוך כך גם לגבי העתיד הכלכלי שלהם. הם ממעטים בפעולות לייצוב מצבם הכלכלי ונמנעים מהתמודדות עם דפוסי התנהגות כלכליים שליליים.
בהמשך לכך, נמצא כי אנשים שיש להם יכולות תכנון, מעקב ותקצוב גבוהים, יצליחו להגיע לתוצאות טובות יותר בפתרון בעיות כלכליות הנובעות מקבלת החלטות שגויה (למשל, הוצאות שגדולות מההכנסות). בנוסף ליכולות אלו, ניתן לצרף גם את היכולת לבצע "חשיבה דיונית" או "שיקול דעת", שהם תהליכים הדורשים יותר מאמץ, יותר פרשנות ויותר התמדה.
לשם ההשוואה, ההפך משיקול דעת הוא "אינטואיטיביות". בזמן ששיקול דעת נחשב לתהליך שקול ודורש מאמץ, אינטואיציה היא תוצר של תהליך רגשי אשר דורש פחות מאמץ ופרשנות.
באופן ישיר להפכים אלו, מחקר אחד הראה כי אופטימיות יחד עם שיקול דעת הביאו לתוצאות טובות בקבלת החלטות כלכליות. מנגד, מחקר אחר קבע כי התוצאה הנתפסת של קבלת ההחלטה (לטוב או לרע) נקבעת על ידי מידת ההסתמכות של האדם על אינטואיציה או על שיקול דעת כשהוא מבצע את תהליך קבלת ההחלטה. זאת אומרת, כאשר הוא מסתמך על אינטואיציה ההחלטה תהיה שגויה ולהפך.
במחקר הנוכחי נחקרו על ידי 494 נבדקים שענו על שאלון הכולל שלושה חלקים ובו נבחנים המשתנים.
השאלון הופץ ברשת ובין העונים עליו 37% היו גברים והיתר, 63%, היו נשים. רובם המוחלט של הנבדקים במחקר היו אנשים משכילים בעלי תואר אקדמי אחד לפחות.
המחקר מצא שיש השפעה חיובית של שליטה עצמית, אופטימיות וחשיבה דיונית (שיקול דעת) על הביטחון הכלכלי. למעשה, שאנשים בעלי שליטה עצמית, בעלי אופטימיות ובעלי שיקול דעת יתנהגו בצורה טובה יותר בתהליך קבלת ההחלטות הכלכלי שלהם. כמו כן, נמצא כי אנשים בעלי מאפיינים אלו נוטים לנהל את כספם בצורה טובה יותר (בעלי כישורים גבוהים של מעקב, תכנון וכד') ואינם נוטים לצבור חוב. מנגד, נמצא כי לאינטואיציה בקבלת החלטות כלכליות אין השפעה על תחושת הביטחון הכלכלי
ונמצא כי שליטה עצמית אכן משפיעה על תחושת הבטחון הכלכלי כך שאנשים בעלי שליטה עצמית גבוהה מרגישים בטוחים יותר ביחס למצבם הכלכלי בהווה ובעתיד.
כך גם מאפיינים נוספים של התנהגות כלכלית ממושמעת מובילים לתחושת בטחון כלכלי גבוהה יותר.
על כן, נמצא כי התנהגות כלכלית מהווה גורם מתווך מובהק בין שליטה עצמית לבין בטחון כלכלי.
לסיכום, המחקר מצא שיש לשלב בין גורמים אישיותיים כגון אופטימיות, שיקול דעת ושליטה עצמית לבין גורמים שאינם קוגניטיביים כגון כישורי ניהול, תכנון ומעקב על מנת להשיג ביטחון כלכלי.
מקור:
Vucovic. M, and Piavic,S. (2021). Does financeial behavior mediate the relationship between self-control and financial security?. croetian operational research review. 12 (27-36).