הקץ של מעמד הביניים בישראל מתקרב

שימו לב…

בתוך עשור או שתיים, לא יהיה מעמד ביניים במדינת ישראל.

קחו רגע ותקראו שוב..

תוך עשור או שתיים, לא יהיה מעמד ביניים בישראל.

עכשיו אתם יכולים לעצור רגע ולהבין מה המשמעות של זה.

מדמיינים את המצב הזה? חלוקה מובהקת בין עשירים לעניים?

אם זה נשמע לכם דמיוני, תתנו לי לתקן אתכם ולהציג לכם במייל הקצר הזה

את העובדות שתומכות בטענה הזו.

ראשית, אני אתייחס למושג המפתח במייל הזה:

"העברה בין דורית".

העברה בין דורית היא למעשה העברה של משהו מדור לדור

זה יכול להיות דבר מוחשי כמו בית וזה יכול להיות דבר

התנהגותי כמו ניהול כלכלי, אמפטיה, אופטימיות ואפילו אלימות.

העיקרון כאן שהוא שההורה מעביר לילד משהו "בירושה".

כשאנחנו מדברים על היכולת להיות עשירים או עניים אנחנו מדברים בעצם

על היכולת של ההורים שלנו להעביר אלינו הון.

הדבר השני הוא ההתייחסות שלנו להון שאותו אנחנו מקבלים.

על פי מחקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית,

לילדים שמקבלים הון בירושה יש סיכוי של בין 30 ל40 אחוזים

לאבד את כולו בתוך חמש שנים.

עכשי וקחו את הנתונים האלה ותעשו את החשבון לבד.

נניח שאנחנו בני 30-40.

ונניח שלהורים שלנו יש נכס (שיהיו בריאים וחזקים כמובן!).

ונניח שיש לנו בין אח/ות אחד/ת

לשני אחים או אחיות.

זאת אומרת שההון מנכס בלבד מתחל בין שניים או שלושה משתתפים

כבר חתכנו בין חצי לשני שליש מהסכום שתקבלו.

עכשיו העץ מתחלק לשני ענפים.

על ענף אחד יושבים אנשים שחיים מעל היכולת שלהם.

מחזיקים התחייבויות גבוהות ואם יש להם נכס הוא עמוס עם חוב

בצורה של משכנתא ואיחודי הלוואות. החיים מעל היכולת

מייצרים מצב של גירעון תמידי

ובערוב הימים כשילכו לעולמם, הילדים ישארו עם מעט

מאוד כסף אחרי שהחובות נוקו מהנכסים.

בענף האחר, חיים אנשים את החייהם לפי היכולת שלהם,

יש להם נכס שהם מסלקים

את המשכנתא שלו כל חודש ומשתדלים לא לצבור חוב נוסף.

יותר מזה, גם אם הם צברו

חוב נוסף הם משתדלים לעמוד בתשלומים שלו

ולסלק אותו בזמן מבלי להגדיל אותו.

במקביל, הם מייצרים חיסכון בהשקעות עבור הילדים.

בסופו של התהליך,

בעוד עשור – שניים ואפילו שלושה..

יהיה ברור מאוד מי קיבל נכסים וחסכונות ויכול לקיים את החייו

ומי לא קיבל נכסים וחסכונות ויתקשה לעמוד על הרגליים.

ההפרדה בין שתי התוצאות האלה תהיה משמעותית.

יהיה חלק שיש לו ויהיה חלק שאין לו

חלק עשיר

וחלק עני.

זו תהיה החלוקה.

כאלה שההורים שלהם חשבו עליהם בטווח הארוך

וכאלה שההורים שלהם חשבו עליהם בטווח הקצר.

תבינו,

אנחנו כהורים צריכים להיות מחוייבים לעתיד של הילדים שלנו.

בגלל זה אנחנו עושים את כל מה שאנחנו עושים למענם.

אם לא נעשה פעולות בפן הכלכלי כדי לייצר עבורם את העתיד

שאותו אנחנו רוצים שיהיה להם, זה פשוט לא יקרה.

יש משפט חזק מאוד מהספר הרגלים אטומיים.

המשפט אומר:

התוצאה שלך בעתיד, זה הריבית דה-ריבית של הפעולות שלך היום.

אז תגידו לי אתם,

איזה הורים אתם רוצים להיות ומה אתם מוכנים לעשות בשביל זה?